הילה באה אתמול לשיעור אחרי שבועיים שלא התראנו, היא היתה בחו״ל. ילדונת מלאת מיץ עסיסי תוסס של החיים. ישר הודיעה לי שהיא מאד מתרגשת לקרא כתה א׳, שתכף נגמר החופש והנה כתה א׳ מגיעה. התחלנו ללמוד ולשחק
ואז פתאום היא שתקה וחייכה.
הילה: יש לי סוד!
אני: באמת?
הילה: קמה ומתקרבת ללחוש באוזני.
ואומרת- ״אני מאוהבת!״
אני בלחש: וואו…
הילה: זה נורא, כל פעם שאני רואה אותו אני מסמיקה כולי!
אני: אולי זה כיף להרגיש?
הילה: מחייכת במבוכה. ואומרת- וגם דופק לי הלב ממש מהר! ( עדיין לוחשת)
אני: והוא היה בגן שלך?
אני אגלה לך סוד, גם בנים מרגישים…
היא: כן, לפעמים הוא גם מסמיק לידי…
ואז היא צחקה המקסימה, צחוק פעמונים.
ללמד וללמוד זה כיף.
